על השירה

שִׁירָה דּוֹרֶשֶׁת הַקְרָבָה

שֶׁל מַשֶּׁהוּ מִמְּךָ וּמִתְּחוּשׁוֹתֶיךָ, מִזְּמַנְּךָ וּמֵהַמַּשְׁאַבִּים.

בִּגְלַל שֶׁשִּׁירָה צוֹרֶכֶת אֶנֶרְגְּיָה,

הִיא מְתַדְלֶקֶת אֶת עַצְמָהּ מִכּוֹחוֹת נַפְשְׁךָ.

לְעִתִּים מִתְחַשֵּׁק לְךָ לִשְׁמֹר יוֹתֵר אֶנֶרְגְּיָה

וְלָכֵן אֵינְךָ כּוֹתֵב שִׁיר

אוֹ שֶׁלִּפְעָמִים זְמַנְּךָ נִשְׁאַר כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ וְהֶחְלַטְתָּ לָנוּחַ.

בְּכָל פַּעַם מַשֶּׁהוּ נוֹסָף בָּא לִידֵי בִּטּוּי,

מַחְשְׁבוֹתֶיךָ מִתְאַרְגְּנוֹת אַךְ נִשְׁאָרוֹת בְּרֹאשְׁךָ.

אִם הִנְּךָ פָּנוּי תֵּן זְמַן לְמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, עֲקֹב אַחֲרֵיהֶן,

תֵּן לְהֵן זְמַן שֶׁדָּרוּשׁ לָהֶן לְהִתְבַּשֵּׁל בַּדַּפִּים.

לִפְעָמִים עֶצֶם מַעֲקָבְךָ אַחֲרֵי מַחְשָׁבוֹת

הוּא פְּעֻלָּתְךָ שֶׁרְצוּיָה לְךָ בְּיוֹתֵר

עָדִיף לְךָ לַעֲקֹב אַחֲרֵיהֶן מֵאֲשֶׁר לְהַשְׁאִירָן בְּלִי מַעֲקַב עַצְמִי

כָּךְ יוֹצֵא לְךָ לְיַצֵּר יֶדַע אוֹדוֹת עַצְמְךָ.

שִׁירָה מְחַיֶּבֶת אוֹתְךָ לְהַכִּיר בְּךָ עַצְמְךָ וּבְמָה שֶׁסְּבִיבְךָ

מִשּׁוּם שֶׁהִיא בִּטּוּי לְיוֹמְיוֹמִי שֶׁבְּךָ וּלְיוֹצֵא הַדֹּפֶן.

יֵשׁ לָהּ כּוֹחַ לְהַזְכִּיר לְךָ אֶת שֶׁחָשַׁבְתָּ בְּרֶגַע אֶחָד

אֶת צֵרוּפֵי מִלּוֹתֶיךָ שֶׁמְּבַקְּשׁוֹת לָבוֹא לִידֵי בִּטּוּי

יֵשׁ

לְךָ כּוֹחַ לְהָבִיא אוֹתָן לִידֵי בִּטּוּי

הֵן קוֹרְאוֹת לְךָ לְבִטּוּיֵי מַחְשָׁבָה צְרוּפָה

לְהִתְרַחֲקוּת מִסֵּדֶר יוֹם מֻכְתָּב עַל יְדֵי גּוֹרְמִים נוֹגְדֵי שִׁירָה

מִלִּים קוֹרְאוֹת לְךָ לַחְזֹר לַכְּתִיבָה

יֵשׁ לָהֶן רְצוֹנוֹת מִשֶּׁלָּהֶן שֶׁהֵן מַגְשִׁימוֹת דַּרְכְּךָ

וּלְךָ יֵשׁ רְצוֹנוֹת שֶׁמֻּגְשָׁמִים דַּרְכָּן.

לְכָל מִלָּה יֵשׁ אֹפִי מִשֶּׁלָּהּ

וְכָךְ גַּם לַמִּשְׁפָּט שֶׁיּוֹצֵא מִמְּךָ

תּוֹךְ כְּדֵי בְּחִילָה קִיּוּמִית לִמְהַדְּרִין.

אִם בִּרְצוֹנְךָ לְהַכִּיר אֶת עַצְמְךָ

קְרָא שׁוּב חָזוֹר שׁוּב עַל שׁוּרוֹתֶיךָ

כְּשֶׁתֵּל־אָבִיב עוֹלָה בָּאֵשׁ

לְכָל שִׁיר יֵשׁ רָצוֹן מִשֶּׁלּוֹ

וּלְךָ כִּוּוּן מִשֶּׁלְּךָ שֶׁשִּׁירָתְךָ מְשַׂרְטֶטֶת —

תֵּן לָהּ תְּשׂוּמַת לֵב.

טל סלוצקר ספרים