טל סלוצקר ספרים

הרב טל סלוצקר

מחשבות

לקורא

תל אביב הוצאה לאור

תוכן עניינים

הקדמה1

הם

4 אדם משאיר מחשבות

5 זמן טרור

6 אירוויזיון

7 כבדות הפילוסופיה

שינה 8

9 במראה

10 הרי בגלבוע

11 עוד דברים לכתוב

13 מוניקה לוינסקי

14 להתעורר אל תוך הים

כוכב וגה 15

16 אהובתי

17 ערפל

ימי הקיץ18

19 לדבר אל עצמך

20 איננו קיים

21 עכשיו ובזמנים אחרים

22 רגשות

זמן חלום23

שירה שהלכה לאיבוד 25

26 שיר לשמואל

27 הרב של האינטלקטואלים

28 מה שטרם הבנתי

29 אל תענה אפילו

32 זמן עכשיו

33 הורים

34 שמיים ושמש

35 בבית הקפה

37 תחושת סיפוק

ימים של ציפייה למופלא

38 למשל

39 מעט כסף

40 סוף

41 זכור אותי

42 תעופה זמנית

ברוך הגבר43

הקדמה

ספר זה מציג לקורא את מחשבתו של הרב טל סלוצקר כשירים שנכתבו מתוך היומיום, שירים אודות נושאים שונים שנחשבו לאורך תקופה של הרבה שנים של מחשבה. הם מתארים את עולם חוויותיו מחשבותיו ותפיסותיו ונאגדו בצורת ספר כדי שיותר אנשים יוכלו להיחשף אליו בציבור הקוראים ולאחר שנים של מחשבה ופרסומים היו לפרסום הראשון של הוצאת תל אביב שיצא מבניין ההוצאה. מטרת הספר היא בעיקר לחשוף מחשבות אישיות והרהורי קיום מעטו ולעניין את הקורא במה שנוגע לדרכי הביטוי של הסופר בדרכים שונות תוך מתן מקום למה שעשויי לעניין את הקורא הישר. פרסום זה מופיע ישר אחרי ספר שיריו 'הבית הלבן' שיצא לאור בשנה הקודמת והוא גם ביטוי למחשבתו המקצועית. זהו ביטוי של שירה עכשווית של צייר ופסל שחוקר ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב וזוכר את חוויותיו בצורת טקסט ובדרכים חזותיות ופרשניות, כל מה שנוגע לקורא עשוי להופיע בספר בדרכים שיכולות לרגש או לעורר עניין לחדש באופן פואטי או להזכיר את המסורת ולהוות מוקד עניין לחיי יומיום ראויים לכל מי שנהנה לקרוא. בשיר הבא נזכר המחבר בפרשת קלינטון לוינסקי שפרצה בשנות התשעים:

מוניקה לוינסקי

כשמוניקה לוינסקי דיווחה על סקס אוראלי עם הנשיא

היה בזה משהו זנותי והיה בזה משהו נשי.

ביל קלינטון הוא כמובן גבר מאוד גברי

אבל היה משהו בכל העניין שהיה מאוד מיני.

מצאו שמלה וכמובן מעט זרע

אבל מי היה מאמין שעל קצת סקס יפילו נשיא.

מה שמשנה בנושא זה תפקודו

ותפקודו המיני משני לכל הנושא.

המחבר רוצה לקרב את הקורא לאירוע כזיכרון היסטורי וכפרשייה ידועה, ולחבר את כל העניין לחוויית הקריאה והצפייה בטלוויזיה של הקורא. הוא מתייחס לעניין המיני לא כאירוע שערורייתי מדי אלא כנקודת משיכה בין המינים תוך התייחסות לחומרי המין בד וזרע שנשאר כעדות למעשה שאינו עומד בקני המידה של נשיאות אמריקה.

בשיר שפותח את הספר הוא מתייחס דווקא למה שאיננו מופיע בכתיבה עצמה ונשאר מחוץ לטקסט למרות סקרנותו של הקורא, חלומות ודברים פרטיים שמופיעים רק כאזכור אך אינם מופיעים באופן מפורש בשירים שבספר.

אדם משאיר מחשבות

את כל חלוני השארתי לחלומותיי

ואת כל מה שרציתי להגיד השארתי לעצמי.

שתיקה ליוותה אותי, אבל היום אני מדבר

חשבתי כיצד אדם משאיר את מחשבותיו

מחוץ לנייר והבנתי.

יש לו משהו שהוא צריך להשאיר לעצמו כרגע

למשל חלומות או אולי מחשבות נוספות.

לכל אדם יש שיר שצריך לכתוב אבל לי יש צורך

להשאיר את מה שנכתב מחוץ לזמן הכתיבה.

על הקורא לכבד תוך מעשה הקריאה את גבולות חשיפתו של הסופר לציבור ולהזכיר לו שגם כותב ספר זה משאיר לעצמו פרטיות שמחוץ לזמן הכתיבה ושמהלך כתיבתו הוא מעשה של גילוי אך גם של כיסוי בטקסט ושל חשיפת מחשבותיו בצורה שמאפשרת לו ביטוי מלא אך שמכבד בו זמנית את רצונו להישאר מחוץ לטווית מארג הקריאה. לכן הספר מאפשר לכל אדם שקורא שפה זו להבין ולהיחשף למחשבות פואטיות ולהסביר לכל אדם שחווית היומיום והשירה העברית עצמה קשורות בקשר בל ינתק לשפת יומיומית ולחוויות שעל כל אדם לחוות כדי שמשהו יתרחש בחייו.

הם

אדם משאיר מחשבות

את כל חלוני השארתי לחלומותיי

ואת כל מה שרציתי להגיד השארתי לעצמי.

שתיקה ליוותה אותי, אבל היום אני מדבר

חשבתי כיצד אדם משאיר את מחשבותיו

מחוץ לנייר והבנתי.

יש לו משהו שהוא צריך להשאיר לעצמו כרגע

למשל חלומות או אולי מחשבות נוספות.

לכל אדם יש שיר שצריך לכתוב אבל לי יש צורך

להשאיר את מה שנכתב מחוץ לזמן הכתיבה.

זמן טרור

תקופת חיינו היא בזמן טרור,

עלינו לחיות דרך אלימות זו באיי השקט שנותרו לנו

חיי מרוכזים בפעילות רוחנית ולכן אשב לי לבדי ואחשוב מחשבות

הרחק מן ההמולה, משום ששירה עשויה להביא להפוגה בהמולה, או

לפחות להפחתה שלה.

זמני טרור הם זמנים להתבודדות

ולחיי חברה, הם זמני מלחמה אך עלינו לשקוט.

תל אביב איננה מרכז לחימה

היא יותר מרכז חברתי,

כל יתרונה במרכזיותה.

אירוויזיון

האירוויזיון לא יפתור בעיות חיים לצופים בו

הוא לא יעשה את חיינו יותר עמוקים או עשירים בידע

ולא יפתור לנו את השאלה מה עלינו לעשות ביום יום שלנו.

הוא מייצג את שטחיותו הנפלאה של קיום חסר דאגות,

יש בו את מה שצריך כדי לשמוח ולחגוג ואין בו כבדות פילוסופית.

לעתים מגיעה לנו שטחיות, היא מקלה על חיינו ומביאה לקיום פחות בדאגות

ולכן שטחיות היא דרך נפלאה להתקיים ברגע אחד ולזמן ממושך

ומשום כך שווה להתחבר לאנשים שעוסקים בה, משום ש

במידה מסוימת היא משפרת את חיינו היומיומיים

לרגע אחד ובטווח הרחוק של זמן יותר ממושך.

כבדות הפילוסופיה

קיום בלי שיחות פילוסופיות דחופות הוא קיום טוב יותר

משום שבפילוסופיה יש כבדות שמפריעה לקיום מתמשך,

אולי אנשים מדברים עליה לא נכון. בכל אופן שטחיות מספקת

חוויה משמחת יותר, ולפילוסופיה נשאר מקום בחיים

גם בנוכחותה מגיע לי לזמן לחיי את כל אותם רגעי עומק ושטיחות,

כבדות וקלילות מתי שהם צריכים להיות שם.

ולהיות בחברת אנשים במידה נכונה.

שינה

לפעמים אני כל כך עייף שאינני יוצא מהמיטה,

זהו בחלקו המחיר על תקופה שעברתי.

שכיבה במיטה היא מאורע נעים שאיננו גורר עמו קונפליקטים

ויש עוד דבר שמתלווה אליה, חלומותיי.

במראה

הבטתי אל עצמי במראה, והבנתי

שנוכחותי בחיי היא נוכחות יחידה ומתמדת שלתמיד היא שם,

העמקה בעצמי היא חיי היומיום שלי ובעצמה-

היא נותנת הכרה ואותות וסימנים ונתתי סימנים בעצמי

טל סלוצקר אחד שמו בשמיים ובארץ הוא היוצר הגדול.

רציתי להיות קרוב אצל עצמי והייתי. הגשמתי את מאוויי ונכון לי.

הרגשתי שכל דבר טבוע במבטי שחודר דרך עיניי המביטות

הזמנתי לעצמי עוד תור אליי עוד הגשמה של נוכחותי בעצמי עוד טווית

נוכחות אין בלעדי קרוב לעצמי וגם חברה שתהיה תתרחק לפעמים אבל

מחשבותיי איתי ונכונות לי

עלי להתרחק מהחברה ולשקוע בדמותי שבמראה,

בהשתקפות כפילי שמופיע שם.

תאומי שאיננו עוזב, הוא הולך איתי.

אין בלבדי לעצמי עלי להשתקע בנוכחותי.

הרי בגלבוע

יום אחד אהיה גוי גדול

אמחה את המבול הזה מעל הארץ

ואהיה אב להמון גויים

שמי אחד דמותי אחת ונוכחותי אחת

עלי נאמר הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם.

עוד דברים לכתוב

ניסיתי להתכנס בתוך עצמי- אבל העולם פגע בי,

רציתי לחזור ולהתכנס שוב אבל פעם נוספת היתה

כניסה מהחוץ, ראיתי שאינני כותב מספיק

על דברים שאינני יודע

וחשבתי איך לעשות זאת יותר,

רציתי ליהנות אבל פלשו לי

קבעתי דייט אבל רונה ביטלה לי.

זכרתי דברים נוספים שצריך לומר ולא אמרתי,

למשל שיש לה בעיות ושהן פתח לעוד כאלה.

מצד שני מה תעשה מול בחורה יפה וסקסית שמראה לך את העולם?

אפשר לגרבץ במקום אבל העולם מלא בפלאים שיש למצוא ולהקיף את

עצמך בהם. אם היא עשתה לי את היום היא גם סיימה אותו בכך שלא

התממש מגעי עם החוץ. מצד שני בספרייה היה נפלא, מכתבי פרויד נפלאים,

מביאים אותי למחשבות חדשות. בפוליטיקה אין חדש הכל כח ושקרים או

שקרים וכח מה שיש בעולם. שוב נשרף משהו בארץ, כנראה שזה מה

שקורה. הם רוצים שלא תצליח אמרה לי הדס והתכוונה לזה, הידידות

שטחית יחי השטחיות. כדאי להיכנס אף עמוק יותר לתוך מחשבותיך,

תשפריץ מים על יובל תן לו להשתכשך בירדן. חברים כמו שנאמר הם עם

הפכפך, רגע מתקשרים רגע מנתקים עליך טלפון. ורונה? היא לא קרתה

הלילה, בדיה שנידבדתה ברכה שחלפה בעיה שאני פתור ממנה.

אם מישהו היה מספר לי מראש שכל כך טוב ללמוד כל היום

הייתי מגלה לו שאני יודע מראש. טוב לקחת את הזמן בספרייה.

קיצור זמני שם עושה את הסיפור אפילו טוב יותר.

ראיתי שיש לי סיכויים טובים לכתוב סיפורים נכונים וטובים

וכך אעשה, אשב לי מול המחשב, אכתוב סיפור

אפרט לי את כוונותיי. כדי שאמצא לי עוד דברים לכתוב.

מוניקה לוינסקי

כשמוניקה לוינסקי דיווחה על סקס אוראלי עם הנשיא

היה בזה משהו זנותי והיה בזה משהו נשי.

ביל קלינטון הוא כמובן גבר מאוד גברי

אבל היה משהו בכל העניין שהיה מאוד מיני.

מצאו שמלה וכמובן מעט זרע

אבל מי היה מאמין שעל קצת סקס יפילו נשיא.

מה שמשנה בנושא זה תפקודו

ותפקודו המיני משני לכל הנושא.

להתעורר אל תוך הים

התעוררתי והרגשתי מעט עייף,

אבל יש לשחות בבריכה.

התעוררתי ואני מרגיש מעט שמן,

אבל יש לאכול ארוחת בוקר.

התעוררתי ורציתי להמשיך לישון,

אבל יש להתעורר אל תוך הים.

כוכב וגה

ימים שלמים דברים מפוזרים במרחב הבית הלבן.

רגע אחד הוא ימים רבים שעוברים ונקראת לדרכם דלת

בכל יום שמיים משנים את צבעם ונקודה מתארכת.

ברגעים סערה חולפת ודברים אינם משתנים

הם רק חולפים ומבינים את מה ששייך לבית הלבן.

זוכר את הבית הלבן ומבין אותו.

לפעמים כוכב נע ממסלולו ומביא לרגעים חדשים של וגה

משפיע על מצב כוכבי היקום ומתהפך לקראת משהו חדש

מחכה להופיע מול גרמי שמיים אחים לסערת הלילה.

אהובתי

אהובה יקרה

אם תפגישיני בעתיד

תזכרי שרציתי לפגוש אותך, לחיות חיים חברתיים יותר לצידך

להכיר את הקפיטליזם מקרוב אתך, לעשות קניות יחד.

אפגוש אותך בערב אחד. ואשאר אתך לתקופה.

אם תפגישיני במקום הנכון. זכרי שרציתי להיות אתך לתקופה.

בדידותי נעימה לי, ואינני ממהר לוותר עליה, בוודאי שיש לי תנאים רבים

לוויתור כזה. שהותי ערבה לי מאוד בלבד, ואין לי פחד מלהיות לבד

רק שומם לי מדי בחיים. האמנות אינה מספקת את כל מה שאני צריך וגם

הספרות והמוזיקה- חסרה לי נוכחות של חיים. תכנים

ומעשים אינם מספיקים לחיים מלאים, עלינו לתקשר רגשית לעתים קרובות

יותר. ולכן אהובתי, שמח שנפגשנו ושנישאר יחד- גם אם צפויים לנו מתחרים

לעתיד, לפעמים, יוצא לי לחשוב על הלבד שלי ומתי הוא עתיד להסתיים

אבל ידוע לי שהוא שלי לתמיד, וחיי נראים לי מספקים בכל מקרה,

אך אינטראקציה זוגית יכולה להוסיף לחיים יצירתיים.

ערפל

אור בהיר לוטה בערפל. החלטות שאינן ברורות בכלל.

בלבול מתחבר למציאות ששוכחת את מה שיש לעבר להציע.

באותו זמן הדברים מתחברים- מתקרבים ומתרחקים.

נזכרתי במה שיש לי להציע לעולם שלי.

ימי הקיץ

אי אפשר לחיות את ימי הקיץ בלי שירה

להבין כיצד דברים מתחברים בלעדיה.

קשה להבין את עולם הנפש מבלי לכתוב ולקרוא אותה בימי חום

לחיות בזרמים בלתי פוסקים של אויר חם

ולהרגיש כיצד היום כלה ומתבזבז ברגעים ספורים. קשה.

להבין כיצד תולדות הזמן בונות את עצמן בלי מחשבות בכתב

להרגיש כיצד ימים מתארכים ומתקצרים לפי סיבוב הירח

לשמוע את עצמך חושב ועובר בין מחשבות.

לדבר אל עצמך

איך להיות לבד זאת שאלה טובה.

אפשר לקרוא ספר או לכתוב שיר

לדבר אל עצמך או לכתוב יומן

לעשות אמבטיה,

לבהות בתקרה,

הכי חשוב לבדוק מה טוב בעצמך

ולהתרחק מרע שאנשים עושים לך.

לפעמים כדאי להסתכל בטלוויזיה או לקרוא

והכי חשוב לשכב במיטה ולישון.

איננו קיים

אין עונש חמור יותר

מעונש שאיננו קיים בכלל למשל

מחשבות שנדחפות לראש מבחוץ ואינך רוצה בהן.

עדיף לי שיבואו אלי ממקומות בלתי צפויים שיביאו אותי

לחברויות מקריות ובלי שליטה שארגיש לבד בביחד רגעי

מאשר שאהיה תקוע בבית לבד- גם כשמדובר בעבודה שלי.

אנשים נדחפים לתוך ראשי. ומשכיחים ממני את כל מה שאהוב עלי.

ומלאכתי להזכיר לעצמי את אותם אנשים שאהובים עלי וליצור מהם סביבה.

עכשיו ובזמנים אחרים

אישה מצטברת בשכבות ריח של בוקר

הלכתי לטיול סביב אותה שכונה שנדמתה לי כזנוחה

ואותו בוקר היה מהביל. ריחות של הפוגה- מרכזי נשימה.

לפעמים נראה לי שמחזות מביאים עימם תחושה עזה של כניעה

ליום יומי. או אפילו למה שהיה בזמנים אחרים.

רגשות

בבוקר כל הקווים התחברו,

מזג האוויר היה פרוע ומואר קמעה לעתים קרובות.

פיסת אוויר התחברה לפיסות נוספות

ורגשות שהיו פעם עומדים שכבו במיטה.

זמן חלום

בבוקר ראיתי את שמי בעיתון.

אבל לא הרגשתי את שמחת הניצחון במלוא עוזה.

הרגשתי עייף ובלתי מסופק משינה שהופרעה.

היכן כל אותן לינות שקטות.

רציתי לומר בפה מלא הניצחון שלי.

אך פי היה אכול כאבי לילה עכורים שנתעוררו בי תוך כדי שינה.

הרגשתי שזה יום נכון לראות בו דברים נכונים.

אבל מבחינתי הלילה עודנו כאן.

שאלתי את עצמי האם הכל אצלי בסדר.

הרגשתי שטרם התעוררתי כדי לענות על השאלה.

חשבתי מהו הדבר שיעשה לי טוב

והחלטתי להישאר במיטה לעוד זמן רב וארוך.

לפעמים, נראה לי שגופי אינו מציית לצוו היום

הוא איננו מקבל שהשעה כבר מאוחרת.

ולעתים היום עייף ובלתי ערני. ולאוו דווקא אני הוא שרוצה לישון.

שווה לחזור לקפה רק בשביל השלום בבוקר. אם זה הנסיך הקטן

אז עוד יותר, ורק היום כשפקחתי עיניים ונזכרתי בירח של אתמול-

יש בחושך משהו נוסף מהתחלפות האור בין חדרים

נדמה לי שבהם מתחילות כל מחשבות היום ועכשיו שוב מתחיל זמן חלום.

שירה שהלכה לאיבוד

בכל יום מתחברת שירתי לאוסף אבוד של מחשבות

רגע אחרי רגע היא הולכת לאיבוד. ומביאה איתה עוד רגעים

ובזמנים אחרים יוצא להתחבר לאותם רגעים שאבדו

ורגעים של חלימה בהקיץ מזכירים לי את שעתיד להתרחש אצלי.

שיר לשמואל

בכל יום מתחדשת לה תחושה של בדידות לשמואל.

והוא מרגיש שהגיע הזמן. ומזמן כבר התכוון להגיע בכל מקרה.

בכל יום מתרחשת אצלי תחושה שדברים אינם כפי שהם חזרו להיות בהווה.

וששמואל כמו איננו איתי כמו שהיה, משום ששמואל אדם אמתי.

ובכל יום מרגיש לי נכון להתחיל מהתחלה מסע בזמן

כדי להבין כיצד דברים היו מתחילת המסע.

בין שמש אחת לזו שאחריה חוזר אותו רגע מוזיקלי מתכוון ומתנגן.

מגיע לי להבין כיצד אותו רגע מביע את שמואל.

הרב של האינטלקטואלים

הוא הרגיש שמשהו גדול קורה בעלטה

אבל הכל היה נכון ומר

דברים התחברו אבל גם התפתחו

בעיר שיש בה בכל זאת מה לקרוא,

הוא הרגיש שדברים נכונים לו

אפילו שהשעה מאוחרת.

בכל רגע

יש לחוש

שוב

את שמתרחש

לחלוש על העיר ולגלות

את כל מה שנכון לרב של האינטלקטואלים

ולחוש את תקופת החלום חוזרת שוב לאור ירח

לעמוד על קצה של שד ולחוש באור חדש.

כל מחשבה יכולה להירשם ולהגיע לקרוב ולרחוק.

בכל דבר נכון לי להתקרב מחדש לחוש שוב ולהיות הלילה.

מה שטרם הבנתי

בכל מקום וזמן מתגבשים לזרמים

שבט אחד ועוד רבים מקיפים את הזמן.

בכל רגע הם חוזרים

הנה

מתגבש

אחד חדש

בכל יום הם צוברים עוצמה

שהולכת ומתחברת לדברים ממשיים מורכבים ומוצקים

הולכים בסך לפי קצב הספירות. תיק תק תיק תק תיק תק

בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום בום

והנה עובר יחיד בסך מסביר לי את שטרם הבנתי. את ימי ראשית הספירה.

הנה

הוא עובר

בסך ומזדמנת לו סבלנות

מגיע עוד אחד לברר את מהלך העניין.

הנה ארכיטקטורה של נפשות פועלות-הנה הזמן.

אל תענה אפילו

כל דבר מוביל לאנשים שנואים

אפילו מה שאיננו שנוא

אפילו מה שאיננו נכון.

כל דבר מתחיל במחשבה

גם אין דבר נכון בעולם הזה

גם אם יש דבר נכון בעולם הזה.

אין סיכוי שאחזור לעצמי שעבר

אלא אם כן אתאמץ ואתכנן

אלא אם כן אתאמץ ואתכנן.

יש סיבות טובות לצאת מהדעת

ודעתי עדיין במקומה

זכור את כל אוהביך

במיוחד את עצמך

שכח את כל שידעת

וחזור לנקודת הפתיחה.

לך אפילו לפני זה, לזמן שלפני שנולדת.

חפש שם את מה שלא לימדו אותך הוריך

משום ששם טמונה כל חוכמתך.

עיר של חלם אתה חי

בעולם שאין בו חכמת אמת

פרט לזיכרונך

במיוחד במושגייך.

עליך לפתח משהו שזכור לטוב

בין אם הוא שלך או של עצמך.

עננים עוברים בשמיים

עיניך עצומות.

אל לך לוודא שידעת

וגם אם זיכרונך אינו מטעה אותך

הרסו אותך

לבדך מגן עליך

זיכרונך מביא אותך

לכל מה שאין בו את עצמך.

אם סופך מנבא את בואך

עליך לזכור את מה שנכון לך.

שכב במיטה

בהה בתקרה שעות

אל תרגיש נוח בכיסא.

חכה לבאות

כשתעבור לך הבחילה תבין.

אם יש לך כבוד לעצמך

עכשיו הזמן לחשוב

להירגע

עכשיו הזמן ללכת להיפגע מאוד.

או שתפסיק לזוז

אולי תחשוב עוד או תמשוך

את הזמן במחשבה.

יש לי חתול שחור

בבית הלבן

חוויתי קטרזיס

ועלי לחוות עוד אחד.

אם יש אמונה בשמים

אין לי אלוהים בלב

אם יש מקום במרחב,

הלכנו לאיבוד בזמן.

שב בבר

תוכל להעביר

אל תענה אפילו

לעצמך

שמור את המחשבות.

זמן עכשיו

עוד הרגשתי שאני ילד, ופתאום בגרתי.

הרגשתי שאני חייב לגלות שוב מהם זמני

ונגמר זמן נעורי לעד.

חשבתי טרם זמני שהגיע הזמן,

ומיהרתי מדי.

הרגשתי בכל יום שעכשיו הוא תקופתי

ושוב נימהרתי מדי.

הורים

כשההורים התחתנו

בגיל שבע עשרה.

הם לא ידעו שהם יהיו

הורים לרב ליטאי.

שמיים ושמש

בעצם זה קורה כל יום וזה מורכב.

דבר שמתפתח הוא הזמן, ומתרגש ומתפאר.

סוף כל רגע הוא במעשה של דבר, זה קודם שקט ואז צעקות.

ואז זה מילים שלצורך כל התחבטות דברים נעשים קרובים.

ולרגע יש לי את מה שאין לאחרים ודברים מתפתחים לסופות ברקים.

מילא יש אור בחלון. אבל בבוקר יש שחר של חול ואבא.

לעתים סקס מסתכם בצורך להביט בשמיים ובשמש.

בבית הקפה

בקפה מסתובבות צורות שמתפתחות ומתערבלות.

אנשים יושבים ושולחנות עץ סביב.

ואין דרך לספר כיצד אותו רגע שולט בעניינים

איך דברים מתאימים אחד ואחר ולא חייבים לחשוב תמידית על העתיד.

ובינתיים שולחן לרעהו מתחברים ומתנתקים

אנשים זוכרים כיצד היה בעבר, ומה נשתנה כשהסתיים החג.

בנים ובנות ישובים איש ואישה בשולחנם וזוכרים את אותו הרגע שנמצא בעכשיו

ועכשיו שוב דברים מתחברים לי לזיכרון של מה שהווה בעכשיו שהם מבינים.

ובינתיים הם ישובים בשולחנותיהם באור זוכרים את הוריהם

אך חיים את דורם לאותם רגעים ספורים.

ברצינות מסתכל איש במסך העשן שמולו שמניב גם אור

ומזכיר לכולם כיצד באה לידי ביטוי אישיותו במה שהתרחש בזמנו.

לכל אדם מגיע רגע של עכשיו לזכור בו את ההם שבאו לברכו ואת ההם שלא באו

לכל שולחן מגיע מבע שנשען עליו של אותם אנשים הישובים ביום יומם.

שלהן הוא כל היקום ובהם מתרכזים רגעי הזמן העכשוויים

מגיע להם להרגיש את מרכז חשיבת הזמן.

מסתכלים עליהם ומרגישים כיצד עבר ההווה

ואיך עתידם שלהם ממשמש ובא בלי לאבד רגעים.

איך אור נכנס דרך דלת בית הקפה

וכיצד הם שוכחים את העכשיו שלהם.

תחושת סיפוק

בשדה תעופה זרמים למעלה ולמטה מטיסים אותי לאן שצריך

מניעים אותי לכיוונים שיגיעו למדינות רחוקות

מציאות רחוקה קוראת לי להצטרף

ובכל כיוון מדינה חדשה.

לעתים מגיע לי להבין את מה שיקרה או קרה

כדי להרגיש אופטימי צריך להבין הווה

נמוג ולחשוב בצלילות

הכל חשוב.

לפעמים יש לי תחושה שדברים חומקים ממני בהווה

למשל עכשיו, או לעתים כשמופיעה התרבות

מים בבוקר על דשא מזכירים לי

שיש חיים זעירים בטל ששוחים.

טוב מאוד להרגיש אופטימיות ולחוש את מה שחייב להשתפר בעתיד

מציאות שמביאה להתפרקות רחוקה ממני

בהווה דברים מתחברים ומתרבים

ומביאים תחושת סיפוק.

ימים של ציפייה למופלא

למשל

צריך

לתת

לכל

אדם

בדיוק

את

מה

שהוא

רוצה

למשל

אולי

תפוח

או

משהו

ברור

יותר

מזה

מעט כסף

אפשר להבין

הרבה דברים

למשל אותי

אבל גם

דברים אחרים

מעניינים ביקום

למשל ים

או ספר

כמה עולה

להחזיק יכטה

הרבה או

מעט כסף

אני נוטה

שלא להסכים

אך יש

אנשים שאינם

כדי להתנגד

או להעמיד

עמדה מנוגדת

לכלל הדעות

למעשה יש

להתקיים בהווה

סוף

בוקר אחד לכל זה יהיה סוף

במדבר יהיו דברים וזרמים פנימיים ישטפו את הגוף.

בוקר אחד כל זה יתגלה כמיותר

אדם יהיה זר לחברו יהיה מעורפל ובטוח והזמן יתגלה.

בוקר אחד יגיע העולם לקצו, לא יהיו דיבורים לבירור וגם לא טקסט

הזמנים השתנו ואמך בקבר.

בוקר אחד הטלוויזיה תיפול משטרים ישכחו וברדק בחדר

מאבק לאבק החיים יתרכזו במה שאין והטבע יגיע לסופו.

בוקר אחד יחודש משטר האלוהים באדם והזמנים ישתנו

כל זה נכון במזרח התיכון שהגיע עכשיו לקצה קיומו.

בוקר אחד הכל יוכר כעבר מצבות יבוססו בשבריהן ועמים יופיעו טרם זמנם.

זכור אותי: א ואתן לך נחמה

זכור אותי: ב ואתאמץ

זכור אותי: ג ואשמור לך

זכור אותי: ד ואתרגש

זכור אותי: ה ואזכור את נחום

זכור אותי: ו וגם את שאול

זכור אותי: ז ואעשה לי תלמידים

זכור אותי: ח ואקיים הלכות

זכור אותי: ט ואקרא שמך

זכור אותי: י לשמי תתפלל

זכור אותי: יא ואחלום חלומות

זכור אותי: יב ואשמע קולך

זכור אותי: יג בערבי שישי

זכור אותי: יד בערבי שבת

זכור אותי: טו אל תסתיר פניך

זכור אותי: טז על מיטתך

זכור אותי: יז כהן ולוי

זכור אותי: יח בן יהודה

זכור אותי: יט אב לילד

זכור אותי: כ ולא תדע מורא

זכור אותי: כא בדרכי החינוך

זכור אותי: כב בין הערביים

תעופה זמנית

ברחובות אנשים עפים סלומון טקה נופל לאחור

ברגע אחד, חייו הופכים בלתי שמישים.

אין לו את כל הזמן שבעולם, אין לו אפילו מעט למנוחה

חיים הם דבר שיכול להמשך בלי צבע, משום ששחור הוא עניין זמני.

וכך גם לבן, ואם תשאלו אותי ניטלו חייו מסיבות בלתי ברורות

אבל החיים נמשכים ואנשים הולכים לעבודה, מתעוררים בבוקר ושואלים היכן

סלומון טקה או משפחות האדם שמנגד. הוא בחברה אבל עדיין זוכר את מה שהיה

בדרכים. למי שיש שאלה כדאי לזכור ששיר אינו דבר של מה בכך מול חיי אדם

הוא יכול לשמרם או להזכיר למישהו את סלומון טקה.

שיר יכול להציל חיי אדם נגיד להשאיר אותו מול ספר או לזכור

להזכיר ולהשמיע את סלומון טקה.

יחשבו מחשבותיו ויתכנן תכנוניו ליטול ידיו בכיור ולא ישכח לפנות

עד שתצא צואתו אם ירגיש עד מתי כל זה לנקות הצואה בנייר וביד ימין

צואתו מגעת באסלה הלבנה

אז הוא ינקה אותה אחר כך עד שיהיה כשתחזור בתשובה

נקי במברשת תבין שוב

ויוריד המים עד שירדו ויוסיף את שיש

ואת שאין

מעלות הבתים

יתגבשו למעלה

ברוך הגבר אשר יבטח בנחום והיה משכנו אחד וברור זכר את תנובת השדה שהשתנתה ובכל פעם יבין מחדש את מה שהיה בשבת יקנה דברים שוב וביום חול הוא התחרט ועכשיו ובזמנים אחרים שוב הוא הגיב על הכל הוא הבין וזכר את דבריו ביום סוכות הזה ובכל יום חול וקודש ברית מילה ניתנה בגופו כל דבר הבין דרכה דרך זמנו שנגמר מפץ שסיים את זמנו

נפילת ישיבות התלמוד היא נפילת המורים ובכל פעם חצאי אריח נופלים ומזכירים לנו שעלינו לברך שהחיינו

ספר זה נועד למי שמעוניין להרחיב את אופקיו, ליהנות הנאה אסתטית מחוויית הקריאה ולהעשיר את מדף הספרים. זהו ספר שירים חדש לרב הוא מהווה נקודת ציון דרך בקריירה מלאה בתכנים ויצירה ועיון בו ייתן מושג נוסף על היוצר. הוא בעיקר אודות הוויית המחבר ומחשבותיו וניתן להסיק ממנו לגבי חיי היום יום וחיי הנפש של מחבר הספר ושל האדם באופן כללי וספציפי. בנוסף לכך הספר מכיל את תפיסת המחבר אודות העולם והחפצים השרויים בו, הוא יוצא בהמשך לספרי שירתו שקדמו לו ויש בו חידוש ומסורת דיאלוג עם זמנינו ועם השירה העברית לדורותיה ובנוסף הקדמה ותוכן עניינים. כל מי שמעוניין לפנות אל הרב מוזמן לעשות זאת בדרך שיבחר ואל לו לקורא למהר לשפוט משפט. יש זמן רב לחשוב על הדברים האמורים.

יצא לאור בשנת 2019

עשר שקל

חפש בבלוג זה

טל סלוצקר ספרים

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

צילו של הסובייקט

קיום בעולם