צילו של הסובייקט

יצא לי ספר חדש בשם ׳צילו של הסובייקט׳. 121 עמודים של A5, קטעי ממואר, שירים, מאמרים ומחשבות. הדפסתי סך הכל מאה עותקים.

שיר טעימה מהספר:

הכפיל

מוקדש לפרופסור עירן דורפמן

התבוננתי במראה, וראיתי שם איש מוזר,

מיהו האיש הזה? האם הוא אבי? האם זהו אחי הבלתי

מוכר? שאלתי את עצמי שאלות שלא נתנו לי

מנוחה ומנוח, הכיסא מסתובב, השמש עולה ויורדת,

הארץ לעולם שבה והאיש ששם איננו אני,

זהו איננו צל, האם זהו כפיל?

הוא יצא מן הצד השני והחל לרדוף אותי בכל מקום,

עד שהתחלתי לרדוף אחריו, רדפתי אותו

עד קץ העולם, עד לכל פינות העולם, ולא תפשתיו.

יש לו שיניים חדות וחיוך ערמומי, האיש הזה איננו אני.

הוא בעל נכסים, מצליף בסוסים, רוכב מחשכים,

האיש הזה איננו מי שהיני, הוא עצמי שברח,

תותח שפרח, אש שבאח. מיסטר ג׳קיל ודוקטור הייד

תפס לי פתאום את היד, הערב בשמונה.

הגעתי, אך שום דבר לא מצאתי, רק את צווארוני

וחולצתי הלבנה זרוקים כלאחר שבאתי.